מערכות אקדמיות חיפוש קורסים – שנה אקדמית תשפ"ז

קורס זה נועד לפתח מיומנויות בניתוח סוגיות מן התלמוד ובקריאה בפרשנות הראשונים לסוגיות אלה. נתחקה אחר תולדות העריכה של הסוגיות דרך עיון במבנה הפנימי שלהן ובמרכיביהן ומקבילותיהם, ונעמוד על השתלשלות ההלכות שבהן הן עוסקות. נעמוד על הגישות השונות של הראשונים והפוסקים לפרשנות הסוגיא, ונשווה בין גישות אלה לבין העולה מניתוח מחקרי-אקדמי של המקורות. השנה נתמקד במסכת חולין בתלמוד הבבלי.

תנאי מוקדם להרשמה: סיום מוצלח של הקורס ״שפה תלמודית לחברה הישראלית״ במכון שכטר, או רקע אקדמי מקביל בתחום.

המסורת היהודית היא תרבות המניחה בתשתית הקיום שלה את כתבי הקודש ואת פרשנותם. במשך כל הדורות התבסס החינוך היהודי על למידה משמעותית ופרשנות של טקסטים. הפרשנות היהודית היא פרשנות יצירתית מגוונת ורב קולית. הקורס יעניק למשתתפים בו ידע בסיסי ואוריינטציה בתיאוריות של הפרשנות, תוך כדי הדגמה וקריאה במקורות מתוך המסורת היהודית מתקופת המקרא ועד ימינו. נעסוק בהבחנה בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה, בתפקידו של המדרש ובתופעת המחלוקת. נלמד פרשנות מודרנית, ציונית ופמיניסטית. המתודולוגיה של הקורס תדרוש מן הסטודנטים השתתפות פעילה וניתוח טקסטים ופרשנויות מתוך גישה חינוכית הרואה את התלמיד כמפרש ויוצר בתוך ומתוך הטקסט.

חקר המקרא המודרני מציע נקודת מבט אקדמית ביקורתית לפרשנות הטקסט המקראי, השואפת להתחקות אחר תהליכי התהוותו והתפתחותו. בשונה מפרשנות מסורתית, המחקר המודרני מנתח את הטקסט המקראי על רקע ההקשרים התרבותיים, ההיסטוריים, הספרותיים והאידיאולוגיים שבהם נוצר ונמסר, ומבקש לחשוף באמצעות כלי המחקר את מגוון הקולות וההשקפות שהוטמעו ביצירה המקראית בשלבי התגבשותה.
במהלך הקורס נכיר את ספרות המקרא על סוגותיה, זרמיה, תקופותיה והשקפותיה השונות. נעסוק בעמדות המרכזיות בחקר המקרא המודרני באשר ליצירת החטיבות העיקריות של הספרות המקראית, ונבקש לענות על שאלות כגון: מהו התנ"ך? מי כתב את היצירות המקראיות, מתי ומדוע? אילו סוגי ספרים כלולים בתנ"ך ובמה הם עוסקים? איך ומתי נוצר נוסח המקרא "כפי שהוא לפנינו"? – נקרא טקסטים נבחרים, ננתח את מאפייניהם הספרותיים והרעיוניים, ונבחן כיצד כלים מחקריים שונים מסייעים להבנת אופיו ורבדיו של הטקסט המקראי.

מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז"ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטכסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי לימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.

בקורס נפגוש את יצירתם המגוונת של חז"ל ונתמקד במדרש ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא. נצביע על האתגרים שעמדו בפני העורך של מדרש אגדה העוסק בספר ויקרא. מה המשמעות שהעניק לנושא הקרבנות בתקופה בה בית המקדש כבר לא קיים. מדוע ישראל נבדלים מאומות העולם, וכיצד ניתן להתמודד מבחינה תיאולוגית עם מותם של בני אהרון. נפגוש מדרש מיוחד המאורגן סביב מועדי השנה. נעיין בכתבי יד עתיקים ובדרכי הכנתה של מהדורה מדעית. נכיר צורה ספרותיות חשובה שמגיעה לשיא פריחתה בתקופת האמוראים: הפתיחתא, נעמוד על תפקידה ומקומה בחיי היום יום של חז"ל.

שלום

קורס אקדמי מתקדם זה מיועד לאנשי חינוך ולמנהיגים בקהילה השואפים לחולל שינוי משמעותי במערכות חינוך, בדגש על זירת החינוך היהודי. בעולם משתנה, ארבעת קירות הכיתה הופכים לפגיעים ונוזליים יותר אל מול השפעות החוץ. לכן, הקורס מציע תפיסה שלפיה המחנך העתידי חייב להיות יזם חברתי – אדם שאינו מסתפק בביקורת על המצב הקיים, אלא מזהה פתרונות, מוצא שותפים, הופך משברים להזדמנויות ומייצר שינוי. הקורס יבחן את החינוך היהודי כיזמות של "חזון חברתי" (Social Vision) להבדיל מיזמות של "צורך חברתי" (Social Need), מתוך הבנה שיש צורך לייצר ביקוש ושכנוע לחינוך יהודי משמעותי. דרך שילוב בין אסטרטגיות יזמות (כמו "אוקיינוס כחול"), אימון קוגניטיבי (Cognitive Coaching), שיטות של מחקר פעולה (Action Research) ליצירת "תיאוריה חיה", וארגז כלים של תקשורת אפקטיבית (חמשת הסודות של דייויד ברנס), הסטודנטים יוכשרו להפוך למנהיגים מעורבים המעצימים את תלמידיהם וקהילתם.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

נבחן את הביטויים החזותיים והאמנותיים של העיר ירושלים ומוקד קדושתה – בית המקדש  באמנות היהודית לדורותיה ובמבט משווה לאמנות שנוצרה בתרבויות הסובבות שקידשו אף הן את העיר. נעקוב אחר הייצוגים של ירושלים הפיזית,  הרוחנית והסימבולית, ואחר המשמעויות שחבויות בתיאורים החזותיים. ננסה להבין מהם הדימויים שנקשרו בעיר, מה בין דמיון למציאות בדימויים הללו וכיצד הם משקפים את עולמם התרבותי, הרוחני והאידיאולוגי של יוצריהם.

מעמדה של ארץ ישראל כארץ הקודש הביא ליצירתם של מקומות קדושים שמשכו אליהם עולי רגל רבים. שתי תופעות אלו – מקומות קדושים ועלייה לרגל אליהם – יהיו במוקד הקורס ובמהלכו נברר סוגיות גיאוגרפיות־מרחביות הקשורות בקידוש המרחב ובתנועת עולי רגל בו. נדון במושגים 'מקום קדוש' ו'עלייה לרגל', נעמוד על שאלת היווצרותם של מקומות קדושים, על קדושת הארץ לדתות השונות, תולדות העלייה לרגל אל הארץ והקשר בינה לבין התיירות.

הקורס "מעבדה לשותפויות" הוא מעבדה יישומית המתמקדת באסטרטגיות לחיבור קהילה, רשות ויהדות ישראלית בעולם שבו אתגרים חברתיים דורשים פתרונות משותפים. הקורס מתמקד ביכולת לייצר שותפויות אמינות ולהקנות מיומנויות למנהיגות בעת הזו.
הקורס מעודד לעצור את העשייה השוטפת, ולנתח את האופן שבו נוצרים חיבורים בעלי השפעה במרחב הציבורי. על כן, אין זה קורס עיוני, אלא מעבדה יישומית שבה נלמד על שיתופי הפעולה, נוחקור את הארכיטקטורה שלהם. נלמד כיצד לבנות אמון בין מגזרים, כיצד לרתום רשויות מקומיות ליוזמות קהילתיות, ואיך להשתמש בזהות ובתרבות יהודית־ישראלית כשפה מגשרת שמאפשרת לאנשים שונים לפעול יחד למען מטרה אחת. נשלב למידה מהשטח, ניתוח מקרי בוחן בולטים, ומפגשים עם דמויות מפתח במטרה לבנות ארגז כלים אישי ומקצועי לכל משתתף ולכל משתתפת. נלמד לזהות בעלי עניין, לנהל אינטרסים מורכבים ולעבור מהפעלת פרויקטים בודדים לבניית "אקו־סיסטם" קהילתי איתן ובר־קיימא. הקורס מיועד למנהיגים ולמנהיגות חברתיים, ליזמים וליזמות, ולאנשי שטח המבקשים להגדיל את האימפקט שלהם, ולהפוך את השותפות מכלי טקטי לאסטרטגיה מובילה לשינוי חברתי.

הקורס מוקדש לעיון בסיפורים נבחרים וחוקים נבחרים מתוך חמשת חומשי התורה ובחינתם לאור הפרשנות לדורותיה. נעמוד על הפרשנות הניתנת לסיפור או לחוק במקומות אחרים בתורה ובמקרא (פרשנות פנים-מקראית), ונבחן אותו דרך מדרשי חז"ל ופירושיהם הרצופים לחומשי התורה של פרשני ימי הביניים והעת החדשה. נעמוד על הקשיים הפרשניים המשותפים לפרשנים אלו וקשיים אחרים המיוחדים לחלקם בלבד. נבחן את פתרונותיהם לקשיים אלו לאור הנחות היסוד השונות של כל פרשן או קבוצת פרשנים, הקובעות את טווח האפשרויות הפרשניות העומדות בפניהם: רצף היסטורי או "אין מוקדם ומאוחר בתורה", שאלת הבלעדיות של הקביעות ההלכתיות של התורה שבעל פה, היחס בין פשט לדרש, אחדות התורה לעומת תורת התעודות ותיאוריות ביקורתיות אחרות, שאלת קיומם של מאפיינים מיוחדים לתורת ה' לעומת "דיברה תורה כלשון בני אדם", ועוד.

בקורס נקרא מבחר טקסטים העוסקים בכישוף ומאגיה, החל מן המקרא ועד לעת החדשה.
השיעורים ישלבו הוראה פרונטלית (כולל הרצאות אורח) ולימוד בחברותות.

לידתינו ומותינו משמשים כשני סיפורים מכוננים של טוטליות ההויה שלנו. בעוד שאין לנו אמירה לגבי לידתינו, בקורס זה נבחן את האלטרנטיבות הקיימות לחשיבה מחודשת בפרק האחרון של חיינו עד לסתימת הגולל. מודלים מתוך עולם האנתרופולוגיה וסוציולוגיה של הדת והריטואל העוסקים ב"דרמה המקודשת" לצד עיון במקורות התלמוד, ספרות ההלכה והמחשבה החסידית, יעצבו שאלות הנוגעות לתפיסת החיים והמוות, לעיצוב הלוויה היהודית (במימד הציבורי והאישי), ומוסד האבילות. האם הלוויה שלנו יכולה להיות / מתבקשת להיות מחזה מעצים ומרגש לצד הצער והאבילות?

מה אם היכולת לנהל, להוביל ולתמוך אנשים נובעת מאותו מקום עמוק שממנו צומחת הורות טובה? הקורס מזמין לחקור את האיכויות האינטואיטיביות של קשר – הקשבה, החזקה, מותאמות – ולהביאן אל מרחבי העבודה. בסמסטר הראשון נפגוש את הבסיס התיאורטי למאפייני נפש בריאה ואת המצעים ההתפתחותיים המאפשרים הבניית קשר מיטיב ומתוכם נשכלל את היכולת להקשיב לסיפור שמתחת להתנהגות.

בקורס זה נעמוד על מקומו המרכזי של יציאת מצרים במסורת המקראית ועל משמעות מרכזיות זו לאמונה המקראית. נעיין במבחר טקסטים מתוך ספרי שמות, דברים, ותהלים העוסקים בדרכים שונות בחוויית השעבוד במצרים ובגאולה ממנו, בעזרת הפרשנות המסורתית והביקורתית גם יחד. מטרת העיון לחשוף את המגמות התיאולוגיות והחברתיות השונות המשתקפות בכתובים השונים, ולמקם אותם בתוך העולם המקראי המתפתח.

הספרות המקראית מייצגת שברים ומשברים לאורכה ולרוחבה ודי אם נזכיר את רצח הבל, מכירת יוסף, שיעבוד מצרים, חורבן ירושלים, ועוד. המשותף לכולם הוא מגע ישיר של הטקסט עם הכאב תוך תיאור הנסיון האנושי לעמוד מולו ולהתמודד עמו.

בקורס שלנו נעיין בכמה טקסטים מקראיים מסוגות שונות: נרטיביים, נבואיים, חכמתיים, ושיריים, המעמידים במרכזם את החוויה הכפולה של משבר ותקווה. נחשוף את השפה הרגשית המונחת בתשתית הקורסים הללו כגון הבדידות, המצוקה, והכאב, לצד התמיכה, העזרה, הנחמה, והריפוי.

במהלך הלמידה נעיין בתוכנם של הטקסטים ובעיצובם הפואטי באמצעות ניתוח ספרותי, נעמוד על ההיבטים האידיאולוגיים והרגשיים המשתקפים בהם, וניגע במשמעות שהם נשאו בעבר ונושאים בעבורנו כיום.

הקורס יעסוק בקבוצות שונות בעולמה של ספרות חז"ל ויתייחס לנקודות המבט השונות כלפיהן. מטרת הקורס היא גם לאפשר התבוננות עומק בקבוצות אלו, ולראות את השלכותיה על הזדמנויות לעשייה יהודית בחברה הישראלית. בין הקבוצות שנתבונן בהם במהלך הקורס: בעלי מומים ומוגבלויות, קבוצות מוחלשות, זרים וחריגים בחברה ועוד.

במהלך הקורס יתבקשו הסטודנטים לבחור קבוצה מסוימת ולהעביר בכיתה רפרט שיעסוק בה, ובסיומו יכתבו עבודה המתבססת על הרפרט שהעבירו.

החברה הישראלית הקדומה, בית היוצר של הטקסטים המקראיים, התקיימה בתוך עולם עשיר במסורת ספרותית ששורשיה נטועים כבר באלף השלישי לפני הספירה. מסורת זו כללה מיתוסים ואפוסים, ספרות חוק, בריתות, יצירות חכמה, מזמורים ותפילות.
בקורס זה ניחשף למסורת הספרותית העשירה והמגוונת הזו, בדגש מיוחד על מסופוטמיה ומצרים, ונבחן כיצד המחקר המשווה מאיר באור חדש סוגות וטקסטים מקראיים שונים. נעמוד על נקודות הדמיון וההבדלים בין מסורת התרבויות השכנות לבין המסורת המקראית, בהתייחסות לנושאים כגון חוק, נבואה, ספרות חכמה, קינות, ועוד טקסטים ונושאים נוספים העומדים בלב עיסוקם של סופרי המקרא.
מעבר לעיון ההיסטורי והספרותי בממצאים ובטקסטים, יוקדש גם דיון למתודולוגיות המחקריות המשמשות במחקר השוואתי זה. הקורס יעניק לסטודנטים כלים להבנת הרקע התרבותי וההיסטורי של הטקסטים המקראיים, ויפתח עבורם זוויות ראייה חדשות ומעמיקות בניתוחם.

מטרתו של הקורס לפתח את היכולת של לימוד רהוט בתלמוד הבבלי. נשים דגש על פשט הסוגייה באמצעות קריאה מדוייקת, תשומת לב לדקדוק הארמי, לסדר הדורות, ולריאליה של התקופה. כמו כן נכיר את ספרות המחקר שנכתבה בנושא.

הקורס יעסוק בדילמות חינוכיות בעולמם של החכמים. נפגוש סוגים שונים של מורים ותלמידים, וסגנונות הוראה מגוונים. נבחן את מערכת היחסים הנרקמת בבית המדרש בין החכם לבין תלמידיו: עד היכן מגיעה מעורבותו של המורה בחייהם האישיים של התלמידים. כיצד תפסו התלמידים את החכם ומה היה מעמדו ועד היכן הגיעה השפעתו. באלו נושאים נתגלעו מתחים בתוך בית המדרש וכיצד נפתרו. מה יעשה המורה כאשר ההורים מתנגדים להשכלתו של בנם. נבדוק את השקפתם של חז"ל בשאלה האם יש לפתוח את שערי האקדמיה לכל חפץ, או שיש להשקיע רק בעתודה. סיפורים אלה יעזרו ללבן שאלות חינוכיות עקרוניות, ובעיות מעשיות המתעוררות במהלך ההוראה גם כיום.

נבקש להבין את מערכת החינוך בישראל בתוך ההקשרים הלאומיים והדתיים שבהם היא נוצרה ועוצבה, באופן כרונולוגי ותמטי, ובאמצעות הצגת סוגיות מרכזיות בהתפתחותה של המערכת לאורך הזמן מנקודות מבט דיסציפלינריות שונות, ובדגש על הבניית הזהות והתרבות היהודית בתתי המערכות השונות.
נעמוד הן על מאפיינה הייחודים של מערכת החינוך הציבורית בישראל, הן את המכנים המשותפים שלה עם מערכות חינוך אחרות בעולם. הקורס יספק היכרות והבנה הקשרית של המערכת במטרה לעודד את התלמידים לגבש גישה עצמאית לפיתוח יזמות חינוכית בתחומי החינוך היהודי בישראל.

בקורס זה נעסוק באישה המקראית בעיקר כדמות ספרותית אך גם מבחינה סוציולוגית, על פי התפקידים החברתיים שהיא ממלאת (נביאה, מכשפה, אישה חכמה). ננסה לעמוד על הדרכים בהם מציגים את האישה בסיפור המקראי כמנאפת, שחושקת נערים יפים (אשת פוטיפר, האישה הנכרייה בספר משלי), כחסודה ונאמנה ("אשת חיל", רות), כמשתמשת בתחבולות לטוב ולרע (דלילה, תמר, רחב, בנות לוט, יעל), כגיבורה טרגית (בת יפתח), כהתגלמות של השלמות האסתטית (שיר השירים), ועוד. בדיונים ניעזר בפרשנות המקרא הקלאסית והמודרנית, ונקדיש תשומת לב מיוחדת לפרשנות הפמניסטית העכשווית.

הקורס עוסק בהתהוות ההלכה, מתחילת התקופה הרבנית עד השולחן ערוך. בקורס נלמד כיצד נעשה שימוש בפסוקים בהלכה הרבנית המוקדמת, ואיך התפתחה ההלכה מהתקופה התנאית הקדומה עבור בתקופת התלמוד, הפרשנות לתלמוד, וספרות הפסיקה, עד לסוף תקופת הראשונים. הקורס משלב קריאה מקדימה של מאמרים אקדימים, הרצאה, לימוד בחברותות, ולימוד כקבוצה. הקורס כולל גם עיון מעמיק של כל סטודנטית וסטודנט בנושא התפתחות הלכה מסוימת שמעניינת אותם.

הקורס פתוח גם לאלה ללא רקע וגם אלה שלמדו קורס בהתפתחות ההלכה מהתלמוד עד לשולחן ערוך.

במהלך דורות רבים, פנינו לפרשנות המסורתית כדי להבין את פשט המקרא. העולם היהודי נפתח בפנינו על ידי קריאה בפירושי רש"י, אבן עזרא, רמב"ן וכו'. אכן, ניתן לייצור פסיפס עשיר מהקולות הללו , אך הפסיפס הינו חד ממדי בסופו של דבר.

מה יקרה אם נוסיף ידיים ולבבות לראשים? האם ניתן לקיים דו שיח בין העולם היהודי והעולם האומנותי? כיצד ניתן לשלב ערכים יהודיים עם אומנות מעשית?

בקורס זה, אנו נעיין יחד במגוון רחב של גישות ומטודולוגיות שונות ונלמד כיצד לנתח ולחקור טקסט וערכים יהודים דרך אומנות ויזואלית.

הקורס עבור תלמידי שנה ב במסלול ימ"ה.

הקורס הוא חממה ייחודית שבה כל סטודנט וסטודנטית מסמנים לעצמם מסלול למחקר, פיתוח והתנסות ביוזמה חינוכית אישית. במהלך הקורס נפגוש רעיונות גדולים, כלים וכיווני מחשבה בתחום החינוך והיזמות, ונשלב בין תפיסה רחבה ורב גונית של חינוך יהודי בישראל לבין היכרות עם מרחבים חינוכיים מגוונים: פורמליים ובלתי פורמליים, ממוסדים, קהילתיים ועצמאיים. לצד זאת נעסוק בפדגוגיות של יזמות חינוכית, למידה פעילה, הערכה ומשוב. נשאל מהן הסוגיות המרכזיות שיש להביא בחשבון בבניית תוכנית חינוכית, ונעשיר את ארגז הכלים של הלומדים באמצעות מפגשים עם אנשי שטח, חוקרים, ארגונים ומנטורים העוסקים בפיתוח יוזמות חינוכיות.

לאורך הקורס יפתחו הסטודנטים יוזמות חינוכיות הנובעות מן העשייה האישית והמקצועית שלהם, במטרה ליצור “אב טיפוס” אישי המבטא את רעיונותיהם היצירתיים והחדשניים. הלמידה לא תהיה תיאורטית בלבד: היא תלווה בהתנסויות מעשיות במסגרות חינוך אמיתיות, שבהן ניתן יהיה ליישם רעיונות, להתנסות בשטח ולקבל משוב. תהליך הלמידה יכלול גם למידת עמיתים, שבה כל משתתף יתרום מניסיונו וילמד מן הידע של האחרים. בין החובות האקדמיות של הקורס תיכלל עשייה חינוכית בתמיכה מחקרית ורפלקטיבית, שתספק לסטודנטים כלים להבנת עומקם של תהליכים חינוכיים.

בקורס נעסוק באידיאולוגיה, התפתחות ההיסטורית והיחס להלכה של הזרמים השונים ביהדות המודרנית (החרדים, האורתודוקסים המודרניים, הרפורמים, הקונסרבטיבים, המסורתיים והחילונים). בין היתר נעסוק בהוגים כמו אברהם גייגר, זכריה פרנקל, אחד העם ורב שמשון רפאל הירש.

אוטונומיה רדיקלית ומסורתיות נון-קונפורמית הן רק שתיים מתוך הסתירות המהותיות אשר מגדירות את רבי מרדכי יוסף ליינר מאישביצא ומשנתו. בקורס זה נעיין במכלול מקורות בספרו "מי השילוח," תוך העמקה לאופנים ששני המוטיבים הללו משמשים בעיצוב חיי דת. מתוך מגע עם מקורות חסידיים מוקדמים שהזינו את תורתו, ניחשף לאסכולה חסידית אשר מחד תובעת מערכת מושגים חדשה, ומאידך שואבת מראשית החסידות ואדמו"ריה.
נדון בתיאולוגיה ופסיכולוגיה המעצימים את מקום הספק, וכן גישתו הייחודית לנושאים מצוה ועבירה, רצון האל, תפילה, כעס ותרעומת, צדיק ועדה.

קורס מעשי בהבעת עמדה של מנהיגות יהודית. בקורס נעסוק בפרקטיקה של כתיבה יוצרת, נתנסה בחיבור מאמרי דעה ובעמידה מול קהל, תרגילים בתקשורת ושימוש במדיה החברתית. הקורס יועבר על ידי מובילי בית המדרש ויתארחו בו מומחים בתחומים הרלבנטיים.

קורס זה יוקדש לבחינה מדוקדקת של שלושה מרכיבים בהנהגת עם ישראל בתקופה המקראית, והתמורות שחלו בתפיסת תפקידיהם, כפי שהן משתקפות במקרא עצמו, בכתבי הבית השני ובספרות חז"ל. בין הנושאים שיידונו בקורס: מעבר ההנהגה המדינית מכהן לנביא, מנביא למלך, וממלך למלך מבית דוד, כפי שהוא משתקף ברובדי העריכה השונים של ספר שמואל א'; אופיין המשתנית של הכהונה והנבואה במעבר מן התקופה הקדומה לימי המלוכה, וההבדלים לעניין זה בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה; תפיסות שונות של כהונה, נבואה ומלוכה, שרווחו בקרב קבוצות שונות של יהודים בימי הבית השני בארץ ובגולה; החשיבות של מלכות בית דוד בעיני חז"ל, ויחסם הדו-ערכי למלכים שאינם מבית דוד; היחס הדו-ערכי של החכמים לנבואה ולכהונה, בהיסטוריה ובימיהם.

האם עם ישראל הוא בהכרח “עם הספר”, ומהו מקומן של מסורות יהודיות שלא הועלו מעולם על הכתב? הקורס יעסוק במסורות יהודיות ובתצורות של יהדות המשתמרות, נמסרות ונחוות בעל פה: מסורות נשיות, ידע משפחתי וקהילתי, מסורות שעברו מדור לדור, וקהילות יהודיות שהתפתחו מחוץ לגבולות הגיאוגרפיים וההיסטוריים של מהפכת חז״ל, כגון ביתא ישראל מאתיופיה וקהילות יהודיות בהודו. נבחן כיצד ידע יהודי מתקיים גם מחוץ לבתי המדרש, לספרייה ולארכיון הכתוב — במנהג, בזיכרון, בגוף, במטבח, בטקס, בסיפור העממי ובחיי הקהילה. לצד היכרות עם ההיסטוריה, התאולוגיה והפרקטיקות הדתיות של קהילות שונות, הקורס יחשוף את הסטודנטים לגישות של micro-history, , חקר פולקלור ו־lived religion, וכן לכלים של מחקר איכותני,  היסטוריה בעל פה ומחקר בשיתוף קהילה. במהלך הקורס נחשוב כיצד ניתן “לדובב” ידע יהודי שאינו מתועד, וכיצד מסורות אורליות מרחיבות את הבנתנו את היהדות כמרחב חי, רב־קולי ורב־לשוני.

בפרקטיקום נעמיק באיכויות אימהיות ובהשאלתן אל מרחבי העבודה – עבודה מתוך קשר, נוכחות, גבולות כנתינה, ומותאמות. בכל מפגש יוצגו מקרים ממרחבי העבודה של הלומדים בקבוצה ויתקיים דיון על אודותם. הדיון יכלול יישום של הידע התיאורטי שנלמד בסמסטר א בהנחייה מקצועית, רגישה, ומוגנת.

נתמקד בסיפורים מן התלמוד וממדרשי האגדה שמתמודדים עם אסונות ומוות, הן ברמה האישית הן ברמה הלאומית. נלמד משלים ומדרשים הנשענים על נבואות הנחמה ועל מזמורי תהלים, נעיין בסוגיות תלמודיות על חורבן בית המקדש ועל האבל הפרטי של דמויות מרכזיות כגון רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא.

העמקה בצורת הלמידה הנקראת "למידה בית מדרשית", בדגש על בתי מדרש הפועלים בסביבה פלורליסטית. נכיר את המאפיינים הפדגוגיים של צורת הלמידה הזו, את דרכי הפרשנות המאפיינות אותה ואת אופני ההנחיה השונים המקובלים בשדה. נרכוש כלים להובלה של קבוצה לומדת, לימוד בחברותה ושל הכנת דפי מקורות באמצעות התנסות, צפייה וקריאה תיאורטית. נעסוק גם בהשוואת הפדגוגיה הבית מדרשית לאפשרויות למידה אחרות, במגבלותיה ובביקורת עליה. כחלק מהמטלות בקורס, יתבקשו הסטודנטים לצפות בלמידה בית מדרשית בקהילה ולהכין הצעה מנומקת ללימוד בית מדרשי.

רבי נחמן מברסלב ראה בסיפורי המעשיות שלו אמצעי להערת התודעה של השומע ולריפוי פניו הנפולות. בקורס נלמד כמה מסיפוריו של רבי נחמן. נערוך קריאת עומק של הסיפורים וננסה לעמוד על כוחם לעורר את תודעתו של הקורא ולשנותה. נעמוד על ההיבטים הפעילים בסיפורים ונבחן אותם לאור תיאוריות פסיכואנליטיות, שיפרשו פרספקטיבה נוספת על דרכי ההשתנות והריפוי של הנפש בשפה טיפולית מודרנית.

נעמוד על מרכזיותה של הארץ במקרא. באמצעות עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה, נחשוף מגוון של השקפות במגוון נושאים: מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על הארץ, אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני? היכן הם גבולות הארץ, היחס לאוכלוסייה הכנענית בתקופת הכיבוש, והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות.

ירושלים היא עיר הנצח, וקצת קשה להכניס נצח לתוך קורס אחד. אבל אנחנו נשתדל לעשות את המיטב כדי להבין את הסיפור של העיר המופלאה, המורכבת והמסובכת ביותר בעולם. מתי עולה ירושלים על במת ההיסטוריה? איך היא נראתה בימי דוד ושלמה ומדוע חרבה? מה היו קורותיה בימי הבית השני ומה משמעות שנאת החינם שהביאה לחורבן השני? האם באמת הייתה העיר שוממה אחרי החורבן, ומדוע עניינה את הנוצרים והמוסלמים? מתי החלה העת החדשה בירושלים ומה מאפייניה? עד כמה גדול נס ירושלים במאוחדת בירת ישראל?

ננצל את העובדה שמכון שכטר נמצא בירושלים, ונצא לאתרים ההיסטוריים והארכאולוגיים של העיר, כדי ללמוד אותה דרך הרגליים, ובכל זאת כמחצית מהלימוד יתקיים בכיתה.

הקורס סוקר את תולדותיהם של מלחינים יהודים, שפעלו בתעשיית הבידור בארה"ב במהלך המאה ה-20 והטביעו את חותמם על התרבות המערבית. רבים ממלחינים אלה גדלו והתחנכו בבתים מסורתיים, חלקם אף היו בנים של חזנים או חזנים בעצמם. לפיכך, יעסוק הקורס בשאלות הזהות ובמאבקים הפנימיים שחוו אותם מלחינים ובנוכחותה של מוסיקה יהודית בתוך יצירתם, בין אם באופן גלוי או סמוי, ובקשרים בין בית הכנסת ותעשיית התרבות והשפעות הדדיות.

הפילוסופים היהודים הגדולים בימי הביניים עסקו בשאלות גדולות ומשמעותיות על מהות האלוהים, משמעות החיים ואופי סגולת עם ישראל. עיסוקם בסוגיות אלו לווה בהתחבטויות ובלבטים רבים, ותשובותיהם שונות ומגוונות.

בקורס, שיוקדש לתולדות המחשבה היהודית בימי הביניים, נעסוק בקווי המתאר של התפתחות הפילוסופיה היהודית בתקופה זו באופן שיטתי. נתמקד בהוגים המרכזיים ובראשם ר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי והרמב"ם, ונדון בסוגיות משמעותיות להגותם כגון היחס בין דת ומדע, טעמי המצוות, השגחת האל והשלמות האנושית.

הקורס הזה הוא סמינר בתחום מחשבת ישראל של העת החדשה. הסמסטר נעסוק בלימוד שיטתי של חיבורו החשוב של החלוץ והפילוסוף מהעלייה השנייה, אהרון דוד גורדון, האדם והטבע. בחיבור זה מציב גורדון תפיסה פילוסופית המכוונת לעיצוב מעשי היצירה של הציונות המעשית בארץ ישראל. מדובר במשנה הכוללת פילוסופיה של החברה והדת, כמו גם של התרבות ושל האדם בכלל. היא דנה בשאלות הקשורות בערך העבודה, צדק חברתי, חינוך, התחדשות המסורת, רעיון האנושות האוניברסלית, ועוד. משנתו מהווה, מצד אחד, מסכת ביקורתית על מצבו של האדם בחברה המערבית, ומציגה, מצד שני, הצעות לארגון העבודה וההתיישבות בארץ ישראל. במסגרת הסמינר ננסה להבהיר את משמעות הביטוי 'האדם בטבע' כמושג המרכזי של משנתו, ונעמוד על מקומו של ה'טבע' בתפיסת הדת של גורדון, כמפתח להבנת משנתו באופן כללי. תנאי מוקדם לקורס: אשנב למחשבת ישראל בימי הביניים או בתקופה המודרנית.

נבחן את יחסם של חז"ל לאסתטיקה וליופי. נבדוק מה היה אידאל היופי בתקופת המקרא, ובזמנם של החכמים. נשווה את הערכים האסתטיים של חז"ל לאלו של התרבות היוונית־רומית בת זמנם. נשאל האם היופי יכול לדור בכפיפה אחת עם תבונה וחוכמה, או שמא קיימת סתירה בין השניים. נבחן גישות שונות של החכמים באמצעות עיון במדרשים ובסיפורים. נעמוד על דרכי העיצוב הספרותי של טקסטים אלה, והם יחשפו בפנינו את הרגישות האסתטית של חז"ל שמתבטאת גם באופן בו הם מביעים את השקפת עולמם.

הקורס יבחן את תולדות הצילום בארץ ישראל וירושלים מראשית הופעתו במאה ה 19 ועד ימינו, תוך התמקדות בתפקידו הכפול של הצילום: מצד אחד כמסמך, עדות וכלי לתיעוד היסטורי, חברתי ולאומי, ומצד אחר כשפה חזותית ואמנותית. דרך עיון בתצלומים, בארכיונים, בגופי עבודה של צלמים ובדימויים מרכזיים, נבחן כיצד עוצבו ייצוגיה של ארץ ישראל ושל ירושלים בעיני צלמים מקומיים וזרים, אמנים, מוסדות ועוד.

הקורס ישלב קריאה חזותית, דיון ביקורתי וניתוח היסטורי – תרבותי, ויעניק לסטודנטים כלים לקריאה והבנת הצילום כמדיום מרכזי בעיצוב הזיכרון החזותי של ארץ ישראל וירושלים.

בקורס נעסוק בסוגיות יסוד במחשבה הציונית ובמתחים הרעיוניים שליוו את צמיחתה של התנועה הציונית. בין השאלות שנדון בהן: הציונות – המשך או מרד? שאלת היהודים או שאלת היהדות? האם שלילת הגלות הכרחית לציונות? קיר הברזל או טוהר הנשק? מה משמעותה של 'תחייה' לאומית? האם אנו אנשי המזרח או המערב? איך מתמודדת תנועה לאומית עם מסורת דתית? האם תיתכן ציונות ללא ארץ ישראל? מהי ממלכתיות? ועוד.

הקורס ילווה את מעגל הקריאה השנתי ויבחן נושאים שהעסיקו את חז"ל סביב פרשת השבוע. נבדוק מה הם הנושאים בהם בחרו להתמקד ואלו סוגיות מוסריות בחרו להבליט. כיצד הפכו את הסיפורים המקראיים ואת הדילמות של הגיבורים לכלי חינוכי הרלוונטי לתקופתם. נבחן אלו פסוקים משכו אליהם את מרכז תשומת הלב ומדוע. נלמד אודות מחזורי הקריאה השונים בארץ ישראל ובבבל ונדון בקשר בין המבנה של המדרשים לבין מוסד הדרשה בציבור בתקופת חז"ל.

חכמינו דרשו בפרקי אבות: "ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה" (א, יז) – ברוח זו נתמקד בלמידה אישית וקבוצתית מתוך עבודה מעשית בתימות, בדילמות, בקשיים ובהצלחות שיעלו מהתנסות הסטודנטים בעבודת שטח. נלמד לזהות מצוקות רוחניות וצרכים רוחניים, ונתאים מענה רוחני מתוך מגוון המודלים, התיאוריות והכלים שיילמדו בקבוצה. נחלק לסירוגין את הזמן בין מפגשי למידה של תמלולי ליווי רוחני ובין הדרכה קבוצתית.

התנאים והאמוראים, יוצרי הספרות המדרשית והתלמודית על ההלכה והאגדה שבה, לא הורישו לנו משנה פילוסופית סדורה. קריאה בספרות חז"ל חושפת את העובדה שהשיח התנאי והאמוראי מאופיין בריבוי של דעות והנחות יסוד בנושאים הקשורים באמונה: אופיו של האל; אופיו של האדם; שאלת הצדק בעולם; מהות התורה שבכתב, התורה שבעל פה וההכרעה ההלכתית; הישארות הנפש ואחרית הימים. בקורס זה נבחן קטעי אגדה מן התלמודים כדי לעמוד על מגוון זה של דעות והנחות יסוד, ונבקש לברר אם הייתה בקרב חכמינו ציפייה ליישור קו בנושאים אלו כפי שמצאנו בכתבים של הפילוסופים היהודים מימי הביניים, או שמא בתקופת חז"ל נחשב ריבוי הדעות לרצוי, מובן מאליו ולגיטימי.

הקורס עוסק בהתפתחות המרחבית של ירושלים מאמצע המאה התשע-עשרה ועד לראשית שנות האלפיים ומתמקד במתח שבין קדושת ירושלים לבין מעמדה כעיר בירה, מוקד שלטוני ועיר חולין. בקורס נתמקד בשינויים הגיאוגרפיים-היסטוריים שהיו מנת חלקה של ירושלים בתקופה זו: הפיתוח והשגשוג של העיר העתיקה; בנייה מחוץ לחומות; תרומת תקופת המנדט לפיתוח העיר; תשע-עשרה שנות חלוקת העיר; איחודה לאחר מלחמת ששת הימים ושינויים חברתיים-מרחביים בני זמננו.

מטרת הקורס ללמוד ולחקור את קווי היסוד של היצירה החזותית שנוצרה בחברה היהודית למן המקורות הקדומים ביותר המצויים בידינו ועד לשלהי ימי הביניים. במהלך הקורס נבקש לעמוד על מאפייניה של היצירה היהודית ויחסי הגומלין שבינה ובין היצירה החזותית שנוצרה בתרבויות הסובבות; זאת באמצעות ניתוח תהליכי השפעה בין-תרבותיים לצד מגמות של היבדלות וחריגות. במהלך הקורס נבחן את אופייה המיוחד של האמנות היהודית בסוף ימי בית שני, את אמנות הקבורה היהודית בארץ ישראל וברומא בשלהי התקופה הרומית, ואת האדריכלות והאמנות בבתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל ובתפוצה הרומית-ביזנטית. בחלק המוקדש לימי הביניים  נבחן את אמנות כתבי היד היהודיים במזרח ובמערב לאורך התקופה, את החדשנות שהם נושאים עמם ואת ההשפעות ההדדיות בינם ובין כתבי היד בארצות האסלאם והנצרות. כן נבחן את ההתפתחות שחלה במוסד בית הכנסת מבחינה אדריכלית ועיטורית במרכזים השונים של הקהילות היהודיות.

הקורס מציע היכרות מעמיקה עם יסודות הליווי הרוחני ככלי תמיכה והקלה במסע החיים. נלמד על יסודות המקצוע ונבין את מקומם של המלווים הרוחניים בקשת התמיכה באדם שחווה משבר. נחקור את הזהות הרוחנית האישית והייחודית של כל משתתף כחלק מהמסע להתבוננות עצמית ולליווי אותנטי של האחר. נתרגל נוכחות מרפאת ככלי מרכזי בליווי, המדגיש הקשבה עמוקה, חמלה ואי־שיפוטיות. נלמד על הקשבה פעילה ואמפתיה כבסיס למפגש אנושי תומך. נעמיק במשמעותן של תפילות, הן במובנן המסורתי הן כיצירות אישיות המחוברות לכאן ועכשיו. ניחשף לשיטות של הערכה רוחנית על מנת לזהות מקורות כוח, תקווה ומשמעות בחיי האדם. כמו כן, נבחן איך לימוד טקסטים רוחניים יכול להעשיר ולהעמיק את מפגש הליווי.

נקרא מאמרים, נקיים שיח קבוצתי ונעמיק תיאורטית ומעשית בנושאים מרכזים במקצוע הליווי הרוחני. נתמקד באתגרים המרכזיים שאיתם מתמודדים האנשים שאנחנו מלווים, ובהם אובדן, זקנה, מחלות קשות וכרוניות, וסוף חיים.

הקורס מיועד למעוניינים ללוות אנשים מתוך עומק ומשמעות ולקבל הכשרה מקצועית כמלווים רוחניים. שיטת הלימוד בקורס שואבת את השראתה מתוכניות הכשרה בגישת ה-Clinical Pastoral Education. בנוסף נלמד "אלא המעשה" – למידה אישית וקבוצתית מתוך עבודה מעשית, המאפשרת התנסות ותרגול מעמיקים ומשלימים. הקורס מתקיים באווירה מאפשרת, מחברת ומזמינה לתהליך אישי וקבוצתי של צמיחה אישית ומקצועית.

בבית המדרש נתוודע ליצירה המרכזית של העולם הקבלי- ספר הזוהר ספר הספרים של ספרות הקבלה. נתחקה אחר מסכת רעיונותיו המרכזיים ונרכוש כלים לקרוא בדרשותיו המפעימות. תוך כדי הכרות עם תפיסת העולם שלו המחברת שמיים וארץ, זכר ונקבה, אדם ואלוה. נעסוק בהבנת מקורותיה של הספרות הקבלית בתלמוד ובמדרשים כמו גם ביחסה לפילוסופיה ואת הדיה בפיוט ובריטואלים עד ימנו אנו. המפגשים כוללים לימוד בחברותא ומשלבים תוכנית עם אורחים נוספים מפעם לפעם.

מהו סוד קסמו של הרב קוק?  בקורס זה נעסוק באחד מגדולי ההוגים שעיצבו את היהדות החדשה בארץ ישראל מראשית המאה ה-20 ועד ימינו. נלמד מתורותיו, נתחקה אחר תפיסותיו המרכזיות: האור והקודש, האלוהות והנפש, החירות, החילון והכפירה, הרע והחושך, הדבקות המיסטית ועוד. נבחן את מקורות יצירתו בספרות הזוהר והקבלה ואת האופן שבו הוא מעצב אותם מחדש, נעמוד על ייחודה של כתיבתו — שראשיתה ביומנים מיסטיים אישיים ואשר הפכה עם הזמן להגות כללית — ונתרשם מסגנונו הפואטי המיוחד. לבסוף נתבונן דרכו על ההיסטוריה, העולם והנפש הן בממד הזמני והן בממד העל-זמני, המטאפיזי והאלוהי. המפגשים כוללים לימוד בחברותא ומשלבים תוכנית עם אורחים נוספים מפעם לפעם.

התפיסות הפוליתיאיסטיות לא נדרשו להתמודדות עם שאלת הרע, כיוון שהעולם שיקף מאבקים ותככים שרחשו בין האלים עצמם. התפיסה המונותיאיסטית בדבר אל אחד טוב ומיטיב אותגרה מראשיתה על ידי חוסר הצדק שניכר לעיני המתבונן במציאות. כיצד ייתכן שיתקיים עוול בעולם שאל אחד משגיח עליו? בקורס נעסוק באופן שבו התמודדו הוגים יהודים בימי הביניים עם בעייה זו. נתמקד בהגותם של רס"ג, ריה"ל, רמב"ם ורמב"ן, נצביע על תרומתו הייחודית של כל אחד מהם לסוגיה זו ונעמוד על הקשרה לשיטתו הרחבה.

תנאי דרישה לקורס: אשנב למחשבת ישראל בימי הביניים.

מחנה מחקר הוא קורס בהשתתפות פעילה של תלמידי המסלול לימודי ירושלים וארץ ישראל. מטרת הקורס לימוד ותרגול שיטות מחקר בגיאוגרפיה היסטורית ובגיאוגרפיה תרבותית בהתמקדות בתא שטח ייחודי. נתנסה בשיטת מחקר זו באזור העיר העתיקה של ירושלים. במהלך תהליך הלמידה יוגדרו תחומי העיסוק ומאפייניו לפי פרמטרים שונים ולאחר מכן יבחרו התלמידים נושאי מחקר עצמאיים ויחקרו אותם במהלך הסמסטר, בעבודת צוות, ותוך כתיבת עבודה אישית.

קורס כפול, יש לקחת ברצף בין 8:30-12:00

מחנה מחקר הוא קורס בהשתתפות פעילה של תלמידי המסלול לימודי ירושלים וארץ ישראל. מטרת הקורס לימוד ותרגול שיטות מחקר בגיאוגרפיה היסטורית ובגיאוגרפיה תרבותית בהתמקדות בתא שטח ייחודי. נתנסה בשיטת מחקר זו באזור העיר העתיקה של ירושלים. במהלך תהליך הלמידה יוגדרו תחומי העיסוק ומאפייניו לפי פרמטרים שונים ולאחר מכן יבחרו התלמידים נושאי מחקר עצמאיים ויחקרו אותם במהלך הסמסטר, בעבודת צוות, ותוך כתיבת עבודה אישית.

קורס כפול, יש לקחת ברצף בין 8:30-12:00

הקורס יעסוק בטקסטים מן המקרא והמדרש המזמנים עיון בשאלות קיומיות. נעסוק בדמותו של יוסף המקראי החווה יתמות בגיל צעיר, ומתמודד עם קנאה ושנאה של אחיו. באמצעות העיון במדרשים נעקוב אחרי תהליך התבגרותו, כיצד שיקם את מערכת היחסים עם משפחתו, עד הפיכתו למשנה למלך. העיסוק במדרשים על ספרים איוב וקהלת יחשוף כיצד התמודדו חז"ל עם תפיסות ניהליסטיות ועם שאלות אודות קיומו של רוע בעולם, האם קיים שכר ועונש, ומה מידה התערבותו של האל בחיי הפרט והכלל.

ההגות היהודית התחילה בעת החדשה עם ברוך שפינוזה, ששמו נקשר עם נתק רדיקלי מן העבר היהודי. שפינוזה אמנם קרא את ההוגים היהודים מימי-הביניים, ואף הושפע מהרמב"ם, אך הוא ראה את עצמו כהוגה עצמאי. אכן, הוא חצה את הקווים ויצא מגבולות הקהילה היהודית, ובכך בישר על התהליך היהודי החשוב ביותר בעת החדשה:האמציפציה. ספרו של שפינוזה, מאמר תיאולוגי-מדיני, הוא מניפסט מודרני התוקף בגלוי את המסורת היהודית, הן את כתבי-הקודש ואת מעמדם והן את המבנה התיאולוגי-מדיני של תורת משה. ספר זה פותח שאלות שילוו את היהודים במהלך העת החדשה:מהי מעמדה של התורה? האם יש בה אמת מטפיזית, או שמא היא בעיקר תורה פוליטית, המעמידה חוקים עבור עם מסוים?ומהו היחס הנכון בין דת ומדינה?לשאלות אלה יידרשו כל ההוגים היהודים החשובים בעקבות שפינוזה, ובעיקר:משה מנדלסון, רנ"ק והרמן כהן. כהן, בתחילת המאה ה-20, מציין גם חוליה המובילהלתנועת החזרה ליהדות שתאפיין את ההגות היהודית במאה ה-20.

שאלת מרכזיותה של ארץ ישראל עומדת במוקד השיח היהודי בעת החדשה, מראשית הציונות ועד היום. בקורס נכיר את העמדות השונות ביחס לארץ ישראל – מעמדות ציוניות המעניקות בלעדיות לארץ ישראל ושוללות את הקיום בגולה, דרך מגוון רעיונות בדבר קיום יהודי בתפוצות, ועד תפיסות הרואות בעם היהודי עם-ספר נטול בסיס גיאוגרפי. נדון במתח בין ה'עם' ל'ארץ', במשמעות ה'מקום', בהבחנה בין גלות לתפוצה ועוד.

בקורס זה נעסוק באמנות הפסיפס הארצישראלית בשלהי העת העתיקה המעטרת רצפות של מבני פולחן, מבני ציבור ומבני מגורים. נערוך היכרות עם סגנונות שונים באמנות הפסיפס, ונבחן את תפקידם, משמעותם ותרומתם של הפסיפסים לעיצוב המרחב הפיזי והרוחני באתרים השונים. דגש מיוחד יושם על מחקר השוואתי בין שטיחי הפסיפס של בני הדתות השונות ומעמדו של שטיח הפסיפס כמשקף ואף משפיע על עיצוב הזהות הקהילתית. הקורס ישלב דיון בממצאים מרכזיים ובתפיסות מחקריות ופרשניות מגוונות.

האמנות היהודית בעת החדשה משלבת בין יצירה מסורתית-קהילתית לבין אמנות אישית, המשקפת זהות יהודית מגוונת ודינמית. החל מהמאה ה-19, עם התפתחות האמנות המודרנית והתבססות הביטוי האישי, הפכה הגדרת האמנות היהודית למורכבת ורבת פנים.

בקורס נעסוק בסוגיות מרכזיות בתולדות האמנות היהודית המודרנית והעכשווית, תוך התבוננות ביצירות אמנות וניתוחן. נדון בשאלות יסוד, ובהן זהותה היהודית של האמנות לאחר תקופת האמנציפציה. בין הנושאים שיילמדו: אדריכלות מודרנית של בתי כנסת, יצירתם של אמנים יהודים במאה ה-19, זהות האמן כמהגר, אמנות ושואה, האמנות היהודית בארצות הברית, תשמישי קדושה עכשוויים ופמיניזם דתי באמנות.

הנראטיב הלאומי ועיצובו במקרא, פרופ׳ דוד פרנקל
חקר המקרא המודרני מציע נקודת מבט אקדמית ביקורתית לפרשנות הטקסט המקראי, השואפת להתחקות אחר תהליכי התהוותו והתפתחותו. בשונה מפרשנות מסורתית, המחקר המודרני מנתח את הטקסט המקראי על רקע ההקשרים התרבותיים, ההיסטוריים, הספרותיים והאידיאולוגיים שבהם נוצר ונמסר, ומבקש לחשוף באמצעות כלי המחקר את מגוון הקולות וההשקפות שהוטמעו ביצירה המקראית בשלבי התגבשותה.
במהלך הקורס נכיר את ספרות המקרא על סוגותיה, זרמיה, תקופותיה והשקפותיה השונות. נעסוק בעמדות המרכזיות בחקר המקרא המודרני באשר ליצירת החטיבות העיקריות של הספרות המקראית, ונבקש לענות על שאלות כגון: מהו התנ"ך? מי כתב את היצירות המקראיות, מתי ומדוע? אילו סוגי ספרים כלולים בתנ"ך ובמה הם עוסקים? איך ומתי נוצר נוסח המקרא "כפי שהוא לפנינו"? – נקרא טקסטים נבחרים, ננתח את מאפייניהם הספרותיים והרעיוניים, ונבחן כיצד כלים מחקריים שונים מסייעים להבנת אופיו ורבדיו של הטקסט המקראי.

מאז ימי הביניים נוטה התיאולוגיה היהודית לכיוון ההיבט הטרנסצנדנטלי של האל. אנו מכוונים את תפילותינו ליושב במרומים; פילוסופים חלוקים בשאלת מידת השגחתו בכלל ובפרט, בישראל ובעמים; ומקובלים מנסים לגשר על הפער בין האינסוף לעולמינו, משמע פער כזה קיים. יש בסיס לתפיסות אלה במקרא ובספרות חז"ל, אבל הן מושפעות יותר מכל מאסכולות שונות בפיסלוסופיה היוונית. בתפיסה המקראית הרווחת, וכן באגדות חז"ל רבות ומגוונות, האל נוכח עלי אדמות ואין צורך לגשר על פער בינינו לבינו. בקורס זה נבחן מקורות מן המקרא ומדרשי חז"ל המזהים את האלוהות כרוח הפועמת בטבע ובהיסטוריה, ולא כיישות מרוחקת. נבחן עדויות מן המקרא ומספרות חז"ל לתפיסה המדגישה את נוכחות האל בעולמו, וביניהן: שם הוי"ה כהגדרת מהות האל כיסוד ההוייה, האל כמקור הרע והטוב בעולם, בריאת העולם יש מיש, בריאת האדם בצלם אלוהים ממש, קרבנות כשיתוף האל בארוחות, מלאכים כנקודות ציון לנוכחותו של ה' עלי אדמות, ונבואה ו"כניסה לפרדס" כנכונות להיפתח לנוכחות האל בעולם הזה.

קורס זה יעסוק בפרקטיקות רוחניות שונות מעולמה של החסידות, החל מן הדבקות באותיות הקודש של הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש ותלמידיו בדורות הראשונים, דרך ההתבודדות של ר' נחמן, פרקטיקת ההתבוננות בחסידות חב"ד ועד לדמיון המודרך של הרבי מפיאסצנה. נבחן את הרעיונות היסודיים שמאחורי השיטות השונות ואת התפתחותם לאורך ציר הזמן. דיוננו בטקסטים האמורים ילווה בבחינה השוואתית של עולם הרוח החסידי באמצעות עיון בפרקטיקות מדיטטיביות שונות ממזרח אסיה.

הפייטן שכתב את המילים "ועיר האלוהים מושפלת עד שאול תחתיה" הכיר את עיר הקודש באחת מתקופות השפל הממושכות שלה בימי הביניים, בצל הצלב והסהר. פגעי טבע, מלחמות וכמובן איבה דתית וגזעית פקדו אותה ללא רחמים, אבל כל אלה לא מנעו מיהודים לתרגם את הכמיהה והגעגועים לירושלים והם באו לבקר בה או להתגורר בין חורבותיה. ראויים הם היהודים הללו שנכיר אותם – מניין באו? מה חוו? כיצד שרדו? מקורות היסטוריים שונים, בעיקר מן הגניזה הקהירית, שופכים אור על הקיום היהודי בתקופות המוסלמית המוקדמת והצלבנית, ואנו נצלול אל תוכם ונלמד פרקים חשובים בתולדות הקשר הנצחי של העם היהודי לעיר הנצח.

בקורס זה נבחן את היצירה החזותית היהודית בעת העתיקה ובימי הביניים דרך פריזמה רבת משמעות ביצירה ובמחשבה היהודית – היחס לאמנות הדמות, דהיינו, תיאורי דמויות אדם וחי. מאז הציווי 'לא תעשה לך פסל וכל תמונה…' התמודדה התרבות היהודית עם שאלת האמנות פיגורטיבית וגבולותיה. במהלך הקורס נעסוק ביחס לאמנות פיגורטיבית מראשיתה של האמנות היהודית בימי בית ראשון ועד לעיצומם של ימי הביניים, תוך השוואה לתרבויות שכנות שנקטו בעמדות שונות בסוגיה זו. כמו כן נבחן כיצד הגיבו היהודים לנורמות החזותיות המקובלות בתרבויות שסבבו אותם.

הקורס יעסוק בתולדות המיפוי של ארץ ישראל למן התקופה הביזנטית ועד למאה הארבע-עשרה. נעקוב אחר התפתחות מיפויה של הארץ ממפת פויטינגר ששורשיה בתקופה הרומית, דרך תרומתו של אוסביוס למיפוי הארץ ולמפת מידבא, מיפוייה של הארץ במהלך ימי הביניים המוקדמים, השפעת הנוכחות הצלבנית על מיפויה של ארץ ישראל ושל ירושלים במערב הנוצרי, ומיפויה של הארץ מלאחר נפילת הממלכה הצלבנית ועד למאה החמש-עשרה. במסגרת הקריאה הביקורתית של המפה כמקור נעסוק בשאלת הקשר בין מיפוי להיסטוריה, לתרבות ולדת, ובשאלת מקורותיהן של המפות, והמניעים והאידיאולוגיות שעמדו מאחורי יצירתן.

בסוף הקורס יתקיים סיור באוסף המפות בספרייה הלאומית.

קורס זה מבקש להתחקות אחר יצירתם של אמנים יהודיים שפעלו בלב מרכזי התרבות האירופיים בין שתי מלחמות העולם, ובהם מקס ליברמן, שרלוטה סלומון, חיים סוטין וברונו שולץ. דרך בחינת ההתפתחות הסגנונית והאיקונוגרפית של יצירתם, נעמוד על המתח שבין זהות יהודית לבין שאיפה להשתלבות בתרבות מערבית אוניברסלית, ועל דרכי המפגש המגוונות עם המודרנה, הנעות בין אימוץ להסתייגות. הקורס יעמוד גם על האופן שבו השואה ניפצה באחת מסלולי חיים, קריירות אמנותיות ומרחבי שייכות, וטלטלה את מושגי הזהות שנדמו מבוססים.