https://axcalendar.info/hebrew-month/

1<!DOCTYPE html>
2<!--
3  TEMPLATE — rendered by renderHebrewMonthPage() in server.js.
4  Every locale-dependent string is a placeholder token filled from PAGE_STRINGS in
5  server.js. Do NOT hard-code Hebrew (or English) copy here: editing wording
6  in this file must never be able to affect the other locale.
7  Adding a new token here requires adding it to the vars object in server.js
8  (renderTemplate() throws if any token is left unresolved).
9-->
10<html lang="he" dir="rtl">
11<head>
12    <link rel="preconnect" href="https://www.googletagmanager.com">
13    <!-- Google Tag Manager -->
14    

14<script>

14(function(w,d,s,l,i){w[l]=w[l]||[];w[l].push({'gtm.start':
15    new Date().getTime(),event:'gtm.js'});var f=d.getElementsByTagName(s)[0],
16    j=d.createElement(s),dl=l!='dataLayer'?'&l='+l:'';j.async=true;j.src=
17    'https://www.googletagmanager.com/gtm.js?id='+i+dl;f.parentNode.insertBefore(j,f);
18    })(window,document,'script','dataLayer','

18GTM-KCKKRZN3

18');

18</script>

18
19    <!-- End Google Tag Manager -->
20    <meta charset="UTF-8">
21    <meta name="viewport" content="width=device-width, initial-scale=1.0">
22    <link rel="preload" as="font" type="font/woff2" crossorigin href="/fonts/heebo-hebrew-variable.woff2">
23    <link rel="preload" as="font" type="font/woff2" crossorigin href="/fonts/heebo-latin-variable.woff2">
24    <link rel="stylesheet" href="/fonts.css">
25    <link rel="icon" href="/favicon.svg" type="image/svg+xml">
26    <link rel="canonical" href="https://axcalendar.info/hebrew-month/" />
27    <link rel="alternate" hreflang="he" href="https://axcalendar.info/hebrew-month/" />
28    <link rel="alternate" hreflang="en" href="https://axcalendar.info/eng/hebrew-month/" />
29    <link rel="alternate" hreflang="x-default" href="https://axcalendar.info/hebrew-month/" />
30    <link rel="stylesheet" href="/style.css">
31    

31<script src="/calendar-core.js"></script>

31
32    <title>לוח שנה עברי להדפסה – כל חודשי השנה העברית</title>
33    <meta name="description" content="לוח חודש עברי להדפסה: תשרי התשפ״ז על העמוד, וכל חודשי השנה העברית במרחק קליק.">
34    
35    

35<script type="application/ld+json">
36{
37  "@context": "https://schema.org",
38  "@graph": [
39    {
40      "@type": "WebPage",
41      "@id": "https://axcalendar.info/hebrew-month/#webpage",
42      "url": "https://axcalendar.info/hebrew-month/",
43      "name": "לוח שנה עברי להדפסה – כל חודשי השנה העברית",
44      "description": "לוח חודש עברי להדפסה: תשרי התשפ״ז על העמוד, וכל חודשי השנה העברית במרחק קליק.",
45      "inLanguage": "he",
46      "isPartOf": {
47        "@type": "WebSite",
48        "@id": "https://axcalendar.info/#website",
49        "name": "לוח שנה axCalendar",
50        "url": "https://axcalendar.info/"
51      },
52      "breadcrumb": {
53        "@id": "https://axcalendar.info/hebrew-month/#breadcrumb"
54      },
55      "isAccessibleForFree": true
56    },
57    {
58      "@type": "BreadcrumbList",
59      "@id": "https://axcalendar.info/hebrew-month/#breadcrumb",
60      "itemListElement": [
61        {
62          "@type": "ListItem",
63          "position": 1,
64          "name": "דף הבית",
65          "item": "https://axcalendar.info/"
66        },
67        {
68          "@type": "ListItem",
69          "position": 2,
70          "name": "לוח חודש עברי",
71          "item": "https://axcalendar.info/hebrew-month/"
72        },
73        {
74          "@type": "ListItem",
75          "position": 3,
76          "name": "תשרי התשפ״ז",
77          "item": "https://axcalendar.info/hebrew-month/"
78        }
79      ]
80    }
81  ]
82}
83    </script>

83
84    <style>
85    @media print{.no-print{display:none!important}}
86    </style>
87    <link rel="stylesheet" href="/hebrew-month/hebrew-month.css">
88    <link rel="stylesheet" href="/master_print.css">
89    <link rel="stylesheet" href="/roomy_print.css">
90</head>
91<body data-min-hyear="5781" data-max-hyear="5797">
92    <!-- Google Tag Manager (noscript) -->

92
93    <noscript><iframe src="https://www.googletagmanager.com/ns.html?id=

93GTM-KCKKRZN3

93"
94    height="0" width="0" style="display:none;visibility:hidden"></iframe></noscript>
95    

95<!-- End Google Tag Manager (noscript) -->
96    <div id="site-nav"></div>
97    

97<script>document.documentElement.lang.indexOf('en')===0?AxCal.renderNavEn('/eng/hebrew-month/'):AxCal.renderNav('/hebrew-month/');</script>

97
98    <div class="container">
99        <div class="Explain-div">
100            <h1>לוח שנה עברי<br><span class="month-page-heading-period" id="hebrew-page-period">תשרי התשפ״ז</span></h1>
101            <div class="txt">
102                <p>לוח שנה עברי להדפסה: מראש חודש ועד סופו, עם תאריך לועזי, חגים ומועדים.</p>
103            </div>
104            <span class="print-mount"></span>
105            <div id="download-actions" class="no-print"></div>
106            <div class="more-formats txt no-print">
107                <p>&gt; <a href="/month/2026-09/">לפורמט לוח לועזי</a></p>
108                <p>&gt; <a href="/gantt/2026-09-06/">לפורמט גאנט דו חודשי</a></p>
109                <p>&gt; <a href="/hebrew-year/">לוח שנה עברי שנתי מלא</a></p>
110                <p>&gt; <a href="/pdf/hebrew-month-tishrei-5787-landscape.pdf" download class="download-format-link" data-download-group="month" onclick="AxCal.trackDirectDownload()">לוח שנה להורדה תשרי התשפ״ז</a></p>
111            </div>
112        </div>
113        <div class="calendar-container is-loading" aria-busy="true">
114            <div class="calendar-header" id="calendar-title"></div>
115            <div class="calendar-grid hebmonth-grid" id="calendar-grid"></div>
116            <div class="calendar-loading-status no-print" role="status" aria-label="טוען"></div>
117        </div>
118    </div>
119    <style id="axcal-content-style">.axcal-content:not(.axcal-content--editorial):not(.axcal-content--split){max-width:52rem;margin:2rem auto;line-height:1.7;font-size:.95rem}.axcal-content .content-module{margin:0 0 1.25rem}.axcal-content:not(.axcal-content--editorial):not(.axcal-content--split) .content-module h2{font-size:1.05rem;margin:0 0 .35rem}.axcal-content:not(.axcal-content--editorial):not(.axcal-content--split) .content-module p{margin:0 0 .5rem}.axcal-content .content-module ul{margin:0;padding-inline-start:1.25rem}.axcal-content table{border-collapse:collapse;width:100%}.axcal-content th,.axcal-content td{border:1px solid #ddd;padding:.3rem .5rem;text-align:start}@media print{.axcal-content,.content-module{display:none !important}}</style><div class="axcal-content axcal-content--split" lang="he" dir="rtl"><div class="axcal-display" aria-hidden="true">לוח שנה עברי</div><div class="axcal-content-cols"><div class="axcal-content-main"><section class="content-module" data-content-module="db-intro-1"><p>הלוח שבראש העמוד הוא החודש העברי הנוכחי, ומתחתיו עמוד נפרד לכל חודש בשנה העברית. בפורמט הזה החודש העברי הוא העיקר: הוא נפתח בראש חודש ונסגר בכ״ט או בשלושים בו, המספרים הגדולים בכל משבצת הם ימיו, והתאריך הלועזי נלווה אליהם בקטן.</p><p>זה נראה כמו לוח רגיל, אבל הוא בנוי על משהו אחר. חודש לועזי הוא יחידה שנקבעה בהחלטה, ואפשר היה לקבוע אותה אחרת; חודש עברי הוא מחזור של גרם שמיים. אפשר לצאת החוצה בלילה ולראות בערך באיזה יום בו אנחנו נמצאים.</p></section><section class="content-module" data-content-module="db-practical-2"><h2>החודש העברי על הנייר</h2><p>לוח החודש העברי כאן בנוי להדפסה, לא רק לצפייה. כל חודש עברי, מכל שנה, מקבל דף משלו: א׳ בחודש למעלה, כ״ט או ל׳ בתחתית, וכל יום בדרכו — עם התאריך הלועזי הקטן לצידו כדי שאפשר לתאם בין השניים במבט אחד. השבתות והחגים כבר צבועים מראש, כך שאין צורך לסמן אותם ביד, והמשבצות עצמן גדולות מספיק לכתוב בהן תזכורת, משמרת או יומן קצר.</p><p>הדפסה היא כפתור אחד, מעל הלוח. הוא מוציא רק את החודש עצמו — בלי הניווט, בלי תיבת החיפוש ובלי הטקסט הזה — כך שהדף שיוצא מהמדפסת הוא לוח נקי, מוכן לתלייה על הקיר או לקלסר. אפשר לבחור בין דף לאורך לדף לרוחב, לפי מה שנוח יותר על הקיר או במחברת.</p><p>כל חודשי השנה העברית, מתשרי ועד אלול, נמצאים מתחת ללוח הזה — לחיצה אחת עוברת מחודש לחודש הבא בלי לחפש אותו מחדש. אותו עיקרון עובד גם קדימה וגם אחורה בזמן: שנה שעברה ושנה הבאה בנויות באותה שיטה בדיוק, כך שאפשר להדפיס גם חודש שכבר חלף וגם חודש שעוד לא הגיע.</p><ul><li>אותם ימים, ממוינים לפי החודש הלועזי: <a href="/month/">לוח שנה חודשי</a></li><li>כל מועדי השנה בטבלה אחת: <a href="/holidays-2026/">לוח חגים 2026</a></li><li>הלוח המלא להדפסה: <a href="/">לוח שנה 2026 עם חגים להדפסה</a></li></ul></section><section class="content-module" data-content-module="db-meaning-3"><h2>החודש העברי מול החודש הלועזי</h2><p>שנת חמה אורכה כ־365 יום ורבע. חודש ירח אורכו כ־29 יום וחצי, ושנים־עשר כאלה מצטרפים ל־354 יום בלבד, אחד עשר פחות. כל לוח שנה בעולם נאלץ להחליט מה הוא עושה עם הפער: לוח ירחי טהור מתעלם ממנו ונודד דרך כל העונות, ולוח שמשי טהור נועל את העונות במקומן ומוותר על הירח.</p><p>הלוח העברי סירב לבחור. החודשים שלו ירחיים, והשנה שלו מיושרת אל השמש בעזרת חודש שלושה־עשר שנוסף שבע פעמים בכל תשע־עשרה שנה, כדי שפסח יישאר באביב.</p><p>התוצאה נראית היטב על הדף: חודש עברי כמעט תמיד נפרש על שני חודשים לועזיים. אלול מתחיל באוגוסט ונגמר בספטמבר, ניסן פותח במרץ ונסגר באפריל. הפורמט הזה מראה את החודש העברי שלם, ומי שמחפש חודש לועזי שלם ימצא אותו ב<a href="/month/">לוח החודשי הלועזי</a>, אותם ימים בדיוק, ממוינים אחרת.</p></section><section class="content-module" data-content-module="db-customs-4"><h2>איך בנוי חודש עברי, ומה קורה בראש חודש</h2><p>אורך החודש נגזר מהירח, ולא יוצא שלם: החשבון המקובל הוא עשרים ותשעה יום, שתים עשרה שעות ועוד 793 חלקים של שעה. יום אי אפשר לחתוך באמצע, ולכן כל חודש עברי הוא בן עשרים ותשעה יום (&#39;חסר&#39;) או בן שלושים (&#39;מלא&#39;), והלוח מחליף ביניהם כדי לעקוב אחרי המחזור.</p><p>

119מכאן גם התשובה לשאלה הנפוצה ביותר על החודש העברי: למה ראש חודש נמשך לפעמים יום אחד ולפעמים יומיים. כשהחודש היוצא היה מלא, היום השלושים שלו נחשב כבר ראש חודש, ולמחרת מגיע א׳ בחודש החדש, שגם הוא ראש חודש. כשהחודש היוצא היה חסר, ראש חודש הוא יום בודד. לזה אין קשר ליום טוב שני של גלויות. שני חודשים בלוח נשארו גמישים במתכוון, חשוון וכסלו, וכך השנה מאזנת את עצמה בלי לגעת בשאר החודשים.</p><p>בשנה מעוברת החודש הנוסף נכנס לפני אדר: אדר א׳ בן שלושים יום, ואחריו אדר ב׳ בן עשרים ותשעה. אדר ב׳ הוא האדר לכל דבר: בו נחוג <a href="/holiday/purim-2026/">פורים</a>, ובו חוגגים בר מצווה של מי שנולד באדר של שנה פשוטה.</p><p>ראש חודש עצמו הוא היום הקטן של הלוח. בשבת שלפניו מברכים את החודש בבית הכנסת ומכריזים באיזה יום הוא יחול, ובראש חודש אומרים חצי הלל ומוסיפים תפילת מוסף. יש גם מנהג ותיק שנשים אינן עושות בו מלאכה, והשולחן ערוך פוסק עליו בשורה אחת: &#39;רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּתָּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, וְהַנָּשִׁים שֶׁנּוֹהֲגוֹת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה הוּא מִנְהָג טוֹב&#39; <sup class="axcal-fn-ref"><a href="#axcal-fn-1" id="axcal-fnref-1">1</a></sup>.</p></section><section class="content-module" data-content-module="db-faq-5"><h2>שאלות נפוצות</h2><p><strong>כמה חודשים יש בשנה העברית?</strong><br>שנים־עשר בשנה פשוטה ושלושה־עשר בשנה מעוברת, שבה נוסף אדר א׳ לפני אדר ב׳. הרשימה שלמטה מתעדכנת לפי השנה שבה אתם נמצאים.</p><p><strong>מאיפה מתחילה השנה ברשימה?</strong><br>מתשרי, שהוא ראש השנה למניין השנים; ולא מניסן, שהוא ראש החודשים למניין החודשים.</p><p><strong>אפשר להדפיס?</strong><br>כן. הכפתור מעל הלוח מדפיס את החודש לעמוד אחד, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה.</p></section><section class="content-module" data-content-module="db-background-6"><h2>כשראש חודש היה תלוי בשני עדים</h2><p>היום מספיק להסתכל בלוח. אלפיים שנה אחורה החודש לא התחיל עד שבית הדין בירושלים אמר שהוא התחיל, ובית הדין לא אמר את זה עד שהגיעו אנשים וסיפרו שראו את הסהר.</p><p>לעדים האלה הוקצתה בירושלים חצר גדולה בשם בית יעזק. שם התאספו, שם נחקרו, ושם, וזה הפרט שמסגיר את השיטה, הגישו להם סעודות גדולות, כדי שיתרגלו לבוא. בלי זרם קבוע של עדים שטורחים להגיע, הלוח נעצר.</p><p>החקירה נפתחה בשאלה איך בדיוק ראה את הלבנה: לפני החמה או אחריה, כמה גבוה הייתה, לאן נטתה. הדיינים ידעו את התשובות מראש, והשאלות היו מלכודת: עד שענה תשובה בלתי אפשרית נפסל במקום. וכשהעדות התקבלה: &#39;רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר מְקֻדָּשׁ, וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ&#39; <sup class="axcal-fn-ref"><a href="#axcal-fn-2" id="axcal-fnref-2">2</a></sup>.</p><p>ואז היה צריך להודיע לכולם. על ראשי ההרים העלו משואות: כלונסאות ארז ארוכים, קנים, עצי שמן ונעורת של פשתן, כרוכים בחבל ומוצתים באש. מי שהעלה את המשואה הניף אותה מעלה ומטה עד שראה את חברו עושה כמוהו על ההר הבא, מהר המשחה ועד בית בלתין, &#39;עַד שֶׁהָיָה רוֹאֶה כָל הַגּוֹלָה לְפָנָיו כִּמְדוּרַת הָאֵשׁ&#39; <sup class="axcal-fn-ref"><a href="#axcal-fn-3" id="axcal-fnref-3">3</a></sup>. ידיעה אחת, בלילה אחד, מירושלים ועד בבל.</p><p>השיטה נגמרה בחבלה. הכותים החלו להטעות את האות שעל ההרים, וחכמים החליפו את המדורות בשליחים בשר ודם. שליח הולך לאט מאור, ולקהילות הרחוקות הוא לא תמיד הספיק לפני החג. מן הספק הזה נולד יום טוב שני של גלויות. ובסוף, כשלא נשאר בארץ ישראל בית דין קבוע שיקדש חודשים, עבר המניין מראייה לחשבון. מאז הלוח מחושב מראש, וזו הסיבה שאפשר להדפיס כאן חודש עברי בכל שנה שתבחרו.</p></section><section class="content-module" data-content-module="db-torah_source-7"><h2>מאיפה הגיעו שמות החודשים</h2><p>בתורה אין לחודשים שמות. הם ממוספרים: החודש הראשון, החודש השני, כשניסן הוא הראשון. בספרי הנביאים המוקדמים שרדו עוד כמה שמות עונתיים ישנים, אביב וזיו ואיתנים ובול, ואחר כך גם הם נעלמים מן הטקסט.</p><p>ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב, אלול, תשרי, חשוון, כסלו, טבת, שבט ואדר הם שמות בבליים. התלמוד הירושלמי אומר את זה בפשטות, בשמו של רבי חנינא: &#39;שְׁמוֹת חֳדָשִׁים עָלוּ בְיָדָם מִבָּבֶל&#39; <sup class="axcal-fn-ref"><a href="#axcal-fn-4" id="axcal-fnref-4">4</a></sup>. הגולים הביאו אותם איתם בחזרה, ומאז אין אחרים. יש בזה משהו הפוך מהצפוי: השמות שנשמעים היום הכי מסורתיים הם דווקא מה שהובא הביתה מן הגלות.</p></section><section class="content-module" data-content-module="db-story-8"><h2>המטפחת של רבי מאיר מפרמישלאן</h2><p>על הלבנה מברכים בברכה משלה, בחוץ, מול הירח עצמו, ויש לה חלון זמן שנסגר בסוף החודש. בחסידות מספרים, בעל פה, את המעשה הזה על רבי מאיר מפרמישלאן.</p><p>באחד הלילות האחרונים שבהם עוד אפשר היה לברך, השמיים היו סגורים לגמרי. חסידיו עמדו בחצר וחיכו לרוח שתזיז משהו. שום דבר לא זז.</p><p>רבי מאיר יצא אליהם ושאל שאלה: איך בירכו בני ישראל על הלבנה במדבר, והרי ענני הכבוד סגרו עליהם מכל עבר? הוא ענה בעצמו: משה היה שולף מטפחת ומניף אותה כלפי השמיים, והענן היה נסוג ומפנה פתח.</p><p>תוך כדי שסיפר, הוציא רבי מאיר מטפחת מכיסו והניף אותה כלפי מעלה.</p><p>העננים נפתחו.</p></section><div class="month-hub-index"><section class="content-module" data-content-module="hub-hebrew-months"><h2>כל חודשי התשפ״ז</h2><ul class="month-hub-list"><li><a href="/hebrew-month/tishrei-5787/">תשרי התשפ״ז</a> <span class="month-hub-current">(החודש הנוכחי)</span></li><li><a href="/hebrew-month/cheshvan-5787/">חשוון התשפ״ז</a></li><li><a href="/hebrew-month/kislev-5787/">כסלו התשפ״ז</a></li><li><a href="/hebrew-month/tevet-5787/">טבת התשפ״ז</a></li><li><a href="/hebrew-month/shevat-5787/">שבט התשפ״ז</a></li><li><a href="/hebrew-month/adar-a-5787/">אדר א׳ התשפ״ז</a></li><li><a href="/hebrew-month/adar-5787/">אדר ב׳ התשפ״ז</a></li><li><a href="/hebrew-month/nisan-5787/">ניסן התשפ״ז</a></li><li><a href="/hebrew-month/iyyar-5787/">אייר התשפ״ז</a></li><li><a href="/hebrew-month/sivan-5787/">סיון התשפ״ז</a></li><li><a href="/hebrew-month/tamuz-5787/">תמוז התשפ״ז</a></li><li><a href="/hebrew-month/av-5787/">אב התשפ״ז</a></li><li><a href="/hebrew-month/elul-5787/">אלול התשפ״ז</a></li></ul></section></div><section class="axcal-footnotes" data-content-module="db-footnotes"><h2>מראי מקום</h2><ol><li id="axcal-fn-1" value="1"><span class="axcal-fn-src">שולחן ערוך, אורח חיים</span> <span class="axcal-fn-loc">סימן תי״ז, סעיף א׳</span> <q class="axcal-fn-quote">רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּתָּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, וְהַנָּשִׁים שֶׁנּוֹהֲגוֹת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה הוּא מִנְהָג טוֹב.</q> <a class="axcal-fn-link" href="https://www.sefaria.org/Shulchan_Arukh,_Orach_Chayim.417.1" rel="nofollow noopener" target="_blank">למקור</a></li><li id="axcal-fn-2" value="2"><span class="axcal-fn-src">משנה, מסכת ראש השנה</span> <span class="axcal-fn-loc">פרק ב׳, משנה ז׳</span> <q class="axcal-fn-quote">רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר מְקֻדָּשׁ, וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ.</q> <a class="axcal-fn-link" href="https://www.sefaria.org/Mishnah_Rosh_Hashanah.2.7" rel="nofollow noopener" target="_blank">למקור</a></li><li id="axcal-fn-3" value="3"><span class="axcal-fn-src">משנה, מסכת ראש השנה</span> <span class="axcal-fn-loc">פרק ב׳, משנה ד׳</span> <q class="axcal-fn-quote">וּמֵאַיִן הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת, מֵהַר הַמִּשְׁחָה לְסַרְטְבָא, וּמִסַּרְטְבָא לִגְרוֹפִינָא, וּמִגְּרוֹפִינָא לְחַוְרָן, וּמֵחַוְרָן לְבֵית בִּלְתִּין, וּמִבֵּית בִּלְתִּין לֹא זָזוּ מִשָּׁם, אֶלָּא מוֹלִיךְ וּמֵבִיא וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד עַד שֶׁהָיָה רוֹאֶה כָל הַגּוֹלָה לְפָנָיו כִּמְדוּרַת הָאֵשׁ.</q> <a class="axcal-fn-link" href="https://www.sefaria.org/Mishnah_Rosh_Hashanah.2.4" rel="nofollow noopener" target="_blank">למקור</a></li><li id="axcal-fn-4" value="4"><span class="axcal-fn-src">תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה</span> <span class="axcal-fn-loc">פרק א׳, הלכה ב׳</span> <q class="axcal-fn-quote">דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה: שְׁמוֹת חֳדָשִׁים עָלוּ בְיָדָם מִבָּבֶל.</q> <a class="axcal-fn-link" href="https://www.sefaria.org/Jerusalem_Talmud_Rosh_Hashanah.1.2.2" rel="nofollow noopener" target="_blank">למקור</a></li></ol></section></div><aside class="axcal-content-side"><section class="content-module" data-content-module="m2" lang="he"><h2>התקופה במבט אחד</h2><table><tbody><tr><th scope="row">טווח עברי</th><td>א׳–ל׳ בתשרי התשפ״ז</td></tr><tr><th scope="row">מספר ימים</th><td>30</td></tr><tr><th scope="row">ראש חודש</th><td>חשון: 11 באוקטובר</td></tr><tr><th scope="row">שבתות</th><td>5 (12 בספטמבר, 19 בספטמבר, 26 בספטמבר, 3 באוקטובר, 10 באוקטובר)</td></tr><tr><th scope="row">ימי עבודה</th><td>19 (ראשון–חמישי, ללא ימי שבתון)</td></tr></tbody></table></section></aside></div></div>
120    <div class="more-formats no-print">
121        <p>&gt; <a href="/">לוח שנה 2026 עם חגים להדפסה</a></p>
122    </div>
123
124    

124<script>window.AXCAL_PDF = {"variants":{"portrait":{"path":"/pdf/hebrew-month-tishrei-5787-portrait.pdf","bytes":134284},"landscape":{"path":"/pdf/hebrew-month-tishrei-5787-landscape.pdf","bytes":124024}}};</script>

124
125    

125<script src="/hebrew-month/hebrew-month.js"></script>

125
126</body>
127</html>